טור תקווה

מאת ירדן אוזנה, בת 17. 11.05.16

 שיר לשלום: ירדן מגיעה מבית דתי ודעותיה הן ימניות, אך עובדה זו לא הפריעה לה להצטרף כבר לפני שלוש שנים לתכנית ההידברות של הארגון “ילדים חיים בשלום”.

כיום, אחת מחברותיה הטובות היא פלסטינית, והיא קוראת לבני נוער נוספים לבוא להיפגש עם בני גילם מ”הצד השני”

 
שלום. שמי ירדן, אני בת 17 ולומדת בפנימיית “בויאר” בירושלים. אני מגיעה מדימונה, והמשפחה שלי דתית ואוחזת בדעות ימניות. גם אני ימנית בדעותיי הפוליטיות, כמו רוב הסביבה הקרובה שלי. חשוב לי לציין זאת כיוון שבעם שלנו כל דבר מתחלק ל”ימין” או “שמאל”, ומי שנפגש עם פלסטינים נחשב שמאלני ומתויג מהר מאוד כ”בוגד”. מכאן אתם כבר יכולים להבין שהצטרפותי לתכנית המפגישה נוער יהודי עם נוער פלשתינאי (ראו מסגרת) לא הייתה מובנת מאליה. הסביבה הקרובה אליי התנגדה לכך, ובעצם עד היום עדיין קשה למשפחה ולחברים שלי לקבל את העובדה הזו. כמובן שבהתחלה גם אני לא שקלתי להצטרף, התכנית נשמעה לי מוזרה ולא קשורה אליי, אבל החלטתי שדווקא בגלל זה אני צריכה לעשות זאת. רציתי לנסות להבין בעצמי מי הם באמת הפלסטינים שעליהם אנחנו שומעים כל הזמן בחדשות ובפייסבוק.

תוך זמן קצר הבנתי שכל תפיסת העולם שלי הייתה מוטעית. במסגרת התכנית פגשתי בני נוער בדיוק כמוני, עם תחביבים וחלומות דומים, שגם הם רוצים כמוני לחיות בשלום ואינם מאמינים באלימות כאמצעי למציאת פתרון.

“ילדים חיים בשלום”

חינוך לסובלנות, בלי המדיה ובלי פוליטיקה
 
הארגון החינוכי “Kids Creating Peace” KCP)), ובשמו העברי “ילדים חיים בשלום”, מפעיל תכניות דיאלוג חינוכיות להעצמת בני נוער והתפתחות אישית, שבליבן מפגשים בין בני נוער ישראלים לבני נוער פלסטינים מהגדה המערבית. תכני המפגשים ממוקדים במתן ערך חינוכי לבני הנוער, וכוללים משחקי מנהיגות, דיאלוג ופתרון קונפליקטים. הארגון מקפיד על עשייה חינוכית ללא תכנים פוליטיים.

“בני הנוער המשתתפים במסלול המנהיגות שלנו נפגשים לתהליך של למידה ועבודה משותפת”, מתארת שני פרץ-קריב, מנכ”לית עמותת “ילדים חיים בשלום”. “בקמפיין נגד הסתה, בני הנוער רוצים להעביר את המסר שאם כל ישראלי וכל פלסטיני יפגשו באופן אישי לדיאלוג ישיר, הם יוכלו להפיל את חומות השנאה ולהפוך אותם לגשרים של תקווה. הקמפיין קורא לישראלים ופלסטינים להציץ מעבר לחומה שהמדיה יוצרת בין אנשים ולנסות ליצור דיאלוג ישיר ביניהם”.

קמפיין נגד הסתה

הצטרפתי לתכנית של KCP לפני שלוש שנים, ולמדתי להכיר את עצמי בזמן שאני לומדת להכיר נוער פלסטיני. בלי פוליטיקה ובלי פילטרים – למדנו להכיר באמת את “הצד השני”. לא כמו שמציגים לנו אותו בטלוויזיה ובלי הפוליטיקה שלוקחת חלק מרכזי בחיינו. אין כאן עניין של ימין או שמאל, יש כאן עניין של שני צדדים – שבשניהם יש אנשים רבים המעוניינים בטוב. שני צדדים שמאמינים שהמציאות אינה חייבת להיות כה אכזרית.
אני חושבת שהבעיה המרכזית היום היא בדיוק זו – חוסר ההכרות בין הצדדים, הניתוק וחומות ההפרדה שבנינו. ברגע שאתה לא יודע ליד מי אתה גר, אתה חי במצב של פחד. אם אתה רוצה להתגבר על הפחד, אתה צריך לבחון מקרוב, לחקור, להכיר בעצמך, לשבור את חומות הפחד הנבנות לנו על ידי המדיה ומרחיקות אותנו – ולהיפגש. רק כך ניתן להסיר את הדעות הקדומות שיש לכולנו על הצד השני. המדיה מספקת לנו מידע רב שהוא מעוות, היא רוויה בכעסים, שנאה ופחד. היופי בתכנית המפגשים הזו טמון בהזדמנות לפגוש אנשים אמיתיים, לשמוע סיפורים אמיתיים, בלי פילטרים של המדיה. תראו מה קרה לי: לפני שהצטרפתי לתכנית, לא האמנתי שיש בכלל עם מי לדבר בצד השני. גם אני, כמו רוב הישראלים היום, האמנתי שבצד השני יש אויב. פשוט מאוד. אויב השונה מאתנו ושכל תכליתו היא להזיק לנו. בחיים לא האמנתי שמישהו יצליח לשנות את התפיסה הזו שלי, ובטח שלא האמנתי שאחת החברות הכי טובות שלי תהיה ערבייה (חברה שפגשתי בתכנית).

התכנית שינתה לי את אופן החשיבה באופן כללי. למדתי לא לשפוט מהר ולא להאמין לכל דבר שנאמר בתקשורת וברשתות החברתיות. נחשפתי לצדדים שלא הכרתי, צדדים שלא חשבתי שיש בצד הפלסטיני. למדתי שה”אויב” מורכב מאנשים רבים שהם בדיוק כמוני, רוצים לחיות בשלום ובעלי תחביבים, אהבות, אכזבות וחלומות. כמו שלי.

באחרונה החלטנו ליזום קמפיין ישראלי-פלסטיני משותף נגד השיח האלים והמסית המתחולל ברשתות החברתיות. בקמפיין אנו קוראים לישראלים ולפלסטינים להפעיל שיקול דעת ביקורתי מול התכנים המסיתים במדיה, וליצור דיאלוג ישיר בין ישראלים ופלסטינים. הקמפיין החדש מתנהל בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ועוד. המטרה שלנו היא לגרום לכמה שיותר אנשים לעשות כמונו – לבוא ולפגוש את הצד השני בלי פילטרים. אני מקווה שבני נוער שיראו את הקמפיין יתחברו אליו ויחליטו להעז, לצאת מהמקום הנוח ולעשות מעשה. אני בטוחה שכל מי שיעשה זאת ישנה את תפיסת החיים שלו, כמוני, ואולי יחד נוכל להוביל כאן שינוי. כי אולי בעוד 20 שנה מהיום אנחנו נהיה השרים, ואולי אף ראש הממשלה יצמח מתוכנו ויוביל לשינוי אמיתי.
 
הכותבת היא תלמידת כיתה י”ב מפנימיית בויאר בירושלים; משתתפת זו שנה שלישית בתכנית של עמותת KCP (“ילדים חיים בשלום”), המקיימת מפגשי בני נוער ערבים ויהודים.

 

 



תגובות

Be the First to Comment!

wpDiscuz
Show buttons
Hide Buttons